אנחנו שומעים את המילה הזאת הרבה בחיים אך הרבה שואלים את עצמם מה זה מדד, כשמו כן הוא, הינו גורם שבאמצעותו מבצעים מדידה/הערכה של פרמטרים מסוימים. המדד עצמו הוא מספר שמסמל כמות ספציפית, ונתונים אחרים נמדדים על פיו וביחס אליו. אפשר לומר שזהו סוג של מדגם. ישנם סוגים שונים של 'מדדים': מדד תשומות הבנייה, מדד הנאסד"ק, מדד המחירים לצרכן, מדד התל"ג (תוצר לאומי גולמי לנפש) מדד תשומות החקלאות, ועוד. את ערכי המדדים השונים מפרסמת בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כולם קונים, כולם מוכרים אבל איך נחשב אותו
אז מה זה מדד, למשל בהקשר של צרכנות? למה מתכוונים כשאומרים "מדד המחירים לצרכן"? מדד זה משקף את רמת המחירים במשק ואת ההשתנות של המחירים על פני תקופות, כגון: חודש, רבעון, שנה, וכך הלאה. הוא מתייחס לכל סוגי המוצרים/התעשיות, והוא מבוסס על מספר מוצרים שנבדקו 'מדגמית' במספר מדגמי של חנויות. מדד המחירים לצרכן בעצם מודד בפועל את השינויים במחירי סל מצרכים ושירותים, סל שמייצג צריכת משק בית ממוצעת.
יש מדדים שנקבעים לפי קבוצות-צריכה מסוימות בקטגוריות מסוימות. אפשר לדמות אותו לסוג של סקר. 'מדד המחירים לצרכן',למשל, מבטא שינויים ברמות מחירים, מגמות בשוק הצרכנות, נתונים עונתיים, וכדומה. בחודש מאי 2020, למשל, ירד מדד המחירים לצרכן בערך של 0.3% (בתוך כך ירדו מחירי המזון, הירקות והריהוט ירדו) ומחירי הדירות במרכז עלו לפי מדד זה בשיעור של 1.9% ביחס לתקופה המקבילה בשנה שעברה. אנשי מקצוע שחייבים להבין לעומק מה זה מדד הם לרוב כאלה שעוסקים בפיננסים, יבוא ויצוא, כלכלה, השקעה בנדל"ן, מסחר לסוגיו, מיסוי, מינהל, וכיוצא באלה.
איך המדד של תשומות הבנייה משפיע על מחירי הנדל"ן
מדד תשומות הבנייה, למשל, משפיע מאוד על מחירי דירות חדשות בארץ, כלומר על דירות מקבלן כאלו שנקנות ישירות מהקבלן. אז מה זה בעצם מדד תשומות הבנייה במילים פשוטות? זהו מדד המבטא את עלויות הבנייה/הייצור של קבלני הבניין ומבוסס על חומרי הבניין המשמשים לבנייה, ביניהם: בטון, ברזל, אלומיניום וכו'. גם שכר-העבודה של פועלי הבניין כמובן משפיע על מדד תשומות הבנייה, למשל: שכרם של מפקחי בנייה, קונסטרוקטורים, חשמלאים וכו'.
מתי מתפרסם המדד של תשומות הבניה
מדד תשומות הבניה מתפרסם בכל 15 לחודש ובו עדכונים 'מהשטח'. מרבית הקבלנים מתמחרים את הדירות שהם מציעים למכירה בייחוד דירות המשווקות במסגרת פרויקטים חדשים בצמוד למדד תשומות הבניה, משום שלרוב מחירי חומרי הבניין רק עולים, ובתהליך של מספר שנים שבמהלכן בונים פרויקט, הפער בין המחירים יכול להיות משמעותי מאוד, והקבלנים לא רוצם 'לספוג' אותו ולהפסיד. על כן, כשרוכשים דירה חדשה מקבלן יופיע בחוזה-המכר הסעיף שמפרט שמחיר הדירה הוא בצמוד למדד תשומות הבנייה.
כך בעצם בכל תשלום שרוכש הדירה מעביר לטובת הקבלן לאחר קניית דירה יש גם גילום של 'ההצמדה' למדד. יש רוכשי דירות שמבקשים מהקבלן לשלם בצמוד למדד המחירים לצרכן, ולא למדד תשומות הבניה, אבל לרוב הקבלן לא יסכים לזה. בתקופות של 'האטה במשק' כן יש סיכוי שהקבלן יסכים לזה. פתרון נוסף מצד רוכשי הדירות לצמצם את הפער הגבוה בשל הצמידות למדד תשומות הבנייה הוא לפרוס את התשלומים לפחות זמן. למשל, לשלם עבור הדירה במשך שנתיים ולא במהלך שלוש שנים, כך ניתן לחסוך כסף משמעותית, כי סביר להניח שתוך שנתיים המדד יעלה פחות מאשר בתוך שלוש שנים. "עולה עולה", כמאמר השיר. זה הזמן לסיים עם ד"ש לשר האוצר.
